החלטה בתיק ת"א 1625-08

1.       בקשה חוזרת לאפשר למבקשת / הנתבעת לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל נגדה במסגרת תובענה זו.

2.       סדר הדברים הרלוונטיים הובא על ידי כבוד השופט גרוניס ברע"א 6560/10 ואביא את הדברים כלשונם:

"המבקשת שימשה כמנהלת סניף אצל המשיב, בנק מזרחי טפחות. במרוצת הזמן נתגלה, כי המבקשת מעלה בכספי הבנק וגנבה כספים מלקוחות. בגין מעשים אלה הוגש נגד המבקשת כתב אישום בו יוחסו לה עבירות שונות. המבקשת הורשעה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של גניבה בידי מורשה, מרמה והפרת אמונים. ביום 3.9.2009 נגזר עליה עונש מאסר של שישה חודשים לריצוי בעבודות שירות ומאסר מותנה וכן היא הועמדה במבחן למשך שנה. ביום 29.5.2008 הגיש הבנק בקשה במעמד צד אחד למתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד המבקשת. בית המשפט נעתר לבקשה באותו היום. ביום 5.6.2008 הגיש הבנק תביעה כספית נגד המבקשת בסך 2.5 מיליון ש"ח. ביום 22.10.2009, היינו לאחר סיום ההליך הפלילי, ניתן פסק דין חלקי המחייב את המבקשת לשלם למשיב סך של 900,000 ש"ח...".

3.       לציין כי החלטת כבוד השופט גרוניס ניתנה במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית המשפט (כב' השופט בכר) מיום 10.8.10, שדחתה בקשת המבקשת לבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ נגדה.

כך צויין, בין היתר, בהחלטת בית המשפט האמורה:

"אין חולק, כי המבקשת מבקשת לצאת את ישראל לצמיתות, או לכל הפחות לתקופה ממושכת על מנת לפתוח חיים חדשים בחו"ל, בטרם תשוב, אם בכלל, לישראל...דיון משפטי בתיק זה קבוע לינואר 2011 דהיינו בעוד מספר מועט של חודשים ולפיכך קיים חשש מסויים, כי יציאתה את ישראל תכביד על קיום ההליכים. החשש הרלוונטי יותר הינו החשש לחוסר אפשרות ביצוע פסק הדין..." (עמ' 4 לפרוט').

4.       כאמור, המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט מיום 10.8.10, ובקשתה נדחתה.

בית המשפט העליון ראה להוסיף בהחלטתו כי ככל שיחול שינוי נסיבות עובדתי רלוונטי, תוכל המבקשת לפנות בבקשה המתאימה לבית המשפט המחוזי.

5.       כך פנתה המבקשת ביום 23.11.10 והגישה בקשה נוספת לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ נגדה (בקשה מס' 11), בקשה אותה ראיתי לדחות בהחלטה מיום 26.12.10, וציינתי, בין היתר כי "הפכתי והפכתי בבקשה ולא מצאתי בה "התפתחויות עובדתיות רלוונטיות" שבהתקיימן ראה בית המשפט העליון לאפשר למבקשת לפנות פעם נוספת לבית המשפט" (עמ' 1 להחלטה).

6.       ביום 5.1.11 שבה ופנתה המבקשת לבית המשפט, הפעם ב"הודעה דחופה לבית המשפט מטעם המבקשת ובקשה דחופה להמרת צו עיכוב היציאה בשעבוד נכס מקרקעין לטובת הבנק ובמתן ערבויות אישיות של אמה ושל אחותה של המבקשת".

גם את הבקשה הזו ראיתי לדחות כאמור בהחלטתי מיום 4.1.11. במסגרת ההחלטה ציינתי, בין היתר, כי בקשת המבקשת אינה שונה מבקשותיה הקודמות, שנדחו ושוב חזרתי וציינתי כי המבקשת לא הצביעה על שינוי נסיבות.

עוד קבעתי כי "...במקום שהמבקשת תרכז מאמציה להציג בטוחות טובות וזמינות שניתן יהיה לקבלן כתנאי לאפשרות ליציאה מן הארץ, כפי שאף אפשר לה כבוד השופט בכר, חוזרת המבקשת ומציגה אותם טעמים ממש שכבר נדונו והוכרעו, וכפי שציינתי בהחלטתי הקודמת..."

7.       ביום 19.1.11 שבה המבקשת ועתרה ב"בקשה דחופה להמרת צו עיכוב יציאה מן הארץ בבטוחות טובות וזמינות". בבקשה טענה המבקשת, כי ריכזה מאמצים יחד עם בני משפחתה לצורך גיוס בטוחות ראויות שיבטיחו את שובה לארץ. כך הציעה המבקשת להפקיד בקופת בית המשפט פקדון בסך 150,000 ש"ח; ערבות אישית של אחיה (מר דניאל מזור); שעבוד מדרגה ראשונה וללא הגבת סכום על נכס של אביה - יחידת דיור נפרדת מדירת מגוריו שלטענתה עומד שוויו על סך של 580,000 ש"ח; ערבות אישית של אם המבקשת (הגב' מזור מלכה), וערבות אישית של אחות המבקשת (הגב' רוית מזור). כמו כן טענה המבקשת, כי הבטוחות המוצעות, הינן בנוסף לסך של כ-640,000 ש"ח המצויים בידי המשיב, בגין עיקול שהטיל על נכסים, אותם הוא יכול לממש בכל עת.

8.       לאחר קבלת תגובת המשיב ותשובת המבקשת, ולבקשת המבקשת, ראיתי לערוך דיון במעמד הצדדים - שכן כפי שציינתי בהחלטה מיום 22.2.11 "...לא שוכנעתי כי יש די בבטוחות המוצעות על-ידי המבקשת, כדי להבטיח ביצועו של פסק הדין, זאת לאור העובדה כי בכוונת המבקשת לעזוב את הארץ לצמיתות".

9.       לדיון שהתקיים לפניי ביום 16.3.11, לא התייצב המשיב, חרף העובדה שלא נעתרתי לבקשתו לדחות את מועד הדיון (ראו החלטה מיום 15.3.11).

10.     במסגרת הדיון, שמעתי את דברי ב"כ המבקשת שהפנה אותי לבטוחות הרלוונטיות, שלטעמו די בהן כדי להבטיח את חזרתה של המבקשת לארץ.

כך טען ב"כ המבקשת בין היתר: "כרגע המצב הוא שעומדת ותלויה נגדה תביעה בסך 2.5 מיליון ש"ח על פי הבנתי... לא נראה שתהיה הכרעה בהיקף שעולה על אותם 900,000 ש"ח בהם הודעתה, ולכן חובה כרגע הוא חלוט, בסך 900,000 ש"ח, ואין בשעה זו מעבר לכך. יש בטוחות בסכום שקרוב ל-1.3 מיליון ש"ח שאותם ניתן לממש באופן מיידי. מעבר לכך, אנו מציעים שלושה ערבים..." (עמ' 53 לפרוטוקול).

ב"כ המבקשת צרף טבלה לגבי הבטוחות המוצעות והדגיש בין יתר הבטוחות כי מוצע להפקיד פקדון כספי נזיל בסך 150,000 ש"ח.

להכרעתי